Rami Fichman

פרוגרמה


​אוצרות וכתיבה

תיקי תורם


חידוש והפקת תכנים


ramifi@gmail.com    

  2443179 052 972+

 רמי פיכמן


אתרי המורשת ומהנדסי החלומות

יוני 2012

בכל כינוס או דיון כתוב בנושא אתרי מורשת, חוזר ומודגש סיפור מצוקת הקיום של אתרים אלו ומאבקם המתמשך על קיומם. האצבע מופנית בדרך כלל אל חוסר ההכרה ומיעוט התמיכה של המדינה בחלק גדול מאתרים אלו.
מאמר זה מציע התייחסות שונה לנושא ה"קיימות" בתכנון אתרי מורשת וכן לשילוב טכנולוגיות מולטימדיה באתרים אלו.

האמנם פני הדור?

כמעט בכל מסמך פרוגרמה ראשוני, תכנית שדרוג או תיק תורם בהם נתקלתי בשנים האחרונות עולות וחוזרות כמנטרות שתי הנחות יסוד:
א. הדור הצעיר, (דור ה i), הוא דור מבולבל, עסוק רק בעצמו וחסר אוריינטציה ו/או חינוך.
ב. כדי שנוכל לדבר אל אותו דור, מוטה המסכים הדיגיטליים, ולתפוש נתח מתשומת ליבו, עלינו להשתמש ב"מילה האחרונה" בטכנולוגיית התצוגה.
במקרים רבים, אם נבדוק, נגלה שהנחות הבסיס הנ"ל נכתבו בהשראת המזמין. בין אם מדובר בתורם  פרטי ובין אם מדובר בגוף המבקש לגייס תמיכה כספית ציבורית. 
הנחות יסוד אלו מהוות כר נוח ליצירת פרוגרמות המזניחות את משמעויות הניהול והתפעול של האתר ומתרכזות במיתוג האתר והאדרת שם התורם.
כאן המקום לציין  לטובה את מסמך תמ"ר,  (העצמת תשתיות מורשת לאומית - "תכנית מורשת "), שהיטיב לזהות את הכשל התחזוקתי  הקיים ולהגדיר את העקרונות לתמיכה ומימון אתרי מורשת:
"יכולתו הניצפית (של כל פרויקט), לחולל הכנסות בשאיפה לאזן את הוצאות תפעולו ותחזוקתו הפיזית, התכנית, התדמיתית והשיווקית, תוך הבטחת ריענון והתחדשות תקופתית,....וכן וידוא יכולות מוכחות של הגורם האחראי לכך". 

היזהרו ממדליק הפנסים

בתכנון או שדרוג אתר מורשת, לא די להעמיד פלטפורמות תצוגה חדשניות ולצפות לנהירת המבקרים. 
במאבק על הקהל שמחפש חוויה "חדשנית" וחסרת מאמץ, תמיד ינצחו מרכזי המבקרים המסחריים ומתקני ה"אדיוטיינטמנט" בסגנון "מעלית הזמן" ודומיה. במקומות אלו גם קיים ניהול ושיווק מקצועי כנהוג בעסק שמטרתו העיקרית והלגיטימית היא להרוויח כסף.
ניתן לשאול, מדוע נזקקים במקומות האלו לפלטפורמות התצוגה הפסאודו "דיסניות", שהרי גם להם זה עולה יותר בהקמה ובתחזוקה?
התשובה מתחלקת לשתיים: מצד אחד קהל היעד, המשלם ממיטב כספו ומבקש "תמורה לאגרה", ומצד שני מתכנני ויוצרי המיצגים שאינם בטוחים מספיק באיכות ה"סיפור" אותו הם מוכרים ולכן חייבים לחזק אותו ב"פירוטכניקות" של הידראוליקה, עשן, תאורה וכו'. 
אם כך, כיצד זלגה הגישה השטחית והמסחרית אל אתרי המורשת? 
פשוט מאוד, אותם אנשים שבאו ממתודיקה של אירועים חד פעמיים ומתקני שעשועים מסחריים, הופקדו לא אחת גם על "המחזת" סיפורי המורשת, בלי שעמד מולם מנגנון בקרה מקצועי ומאזן. 
במקרים רבים, האוצרים והמעצבים, נגררו בשמחה אחר גחמות התורמים  ואחר משווקי האטרקציות, האוהבים לכנות עצמם "מהנדסי חלומות" .  
אם נביט מסביבנו, נגלה לא מעט דוגמאות שממחישות את הכשלים שנובעים מתכנון קצר טווח וטרנדי . תכנון שמתעלם מסוגיות תפעול ותחזוקה והתאמתן ליכולות האתר. 
תרגיל מעניין ומומלץ לכל אחד יהיה להשוות בין ההצהרות  והכוונות המפורסמות באתרי האינטרנט של אתרי מורשת שונים, לבין החוויה האישית שתתקבל לאחר ביקור באותם אתרים .
איפה הכסף? 

נחזור ונסכם את הדרישות שמתנה מסמך תמ"ר כתנאי למימון ותמיכה באתרי מורשת:
- איזון הוצאות תפעול
- יכולת התחדשות ועדכון
- ניהול על ידי גורם אחראי עם יכולת מוכחת
- התאמת אריזה, קצב וכלי חוויה כדי להתחרות בריבוי המדיות ולאפשר את שיווק האתר.

תכנון אתר מבקרים או שדרוגו מתחיל תמיד מניסוח הגדרת המטרות. כבר בשלב הזה חייב לכלול צוות ההיגוי גורם שמבין בכלכלה, תיירות ושיווק, בהוצאות תפעול ותחזוקה. 
בסופו של דבר, כל פרוגרמה, הן של תוכן, הן  של עיצוב והן של תפעול ותיירות, שתוגש בהמשך לאישור צוות ההיגוי, תצטרך להבחן מול הגדרות  המטרה שנקבעו ולראות שאכן הן מתמלאות ללא פגיעה באיזון התקציבי.
וכאן אנו מגיעים לשאלות החשובות והעקרוניות איתן נדרש כל פרויקט להתמודד:
מי מחליט איך לחלק את עוגת התקציב בין המרכיבים השונים של הקמת האתר?
מה אחוז התקציב שיוקדש לבינוי ותשתיות? מה האחוז שיוקדש לתפאורה ומתקני תצוגה? מה האחוז שיוקדש לציוד אודיו-וידאו ובקרה,(להלן – מולטימדיה)? ומה יישאר לצורך הפקת תכני התצוגה, היועצים והתפעול השוטף?

צוות הקמה אידיאלי להכנת פרוגרמה לאתר מורשת אמור לכלול לדעתי:
מנהל תפעולי של האתר או  מנהל אתר עם ניסיון בתקצוב,  שיווק ותיירות.
אוצר שאמור לספק את "הסיפור הגדול", לאשר תחקירים, להציע את התמות לתצוגה ולפקח על ביצוע התצוגות.
איש הדרכה (רצוי מטעם האתר) , שיבהיר מהם כלי העזר והמשאבים הנדרשים להדרכה.
יועץ הפקת מדיה עם ניסיון בהפקת תכנים במדיות שונות, ניסיון בהתנהלות והתנהגות קהל וידע בתקצוב ובזמני ביצוע.
מעצב שאחראי לרוח העיצובית של החללים, לתכנון זרימת הקהל ולשילוב מדיות תצוגה לאמירה המשלימה את התכנים. 
מנהל פרויקט עם ניסיון בפיקוח על תהליכי בינוי/שיפוץ ושילוב טכנולוגיות תצוגה ותכנים בלו"ז הפרויקט.
לא חסרות דוגמאות בהן "חיסכון" בצוות התכנון, עלה בהרבה זמן וכסף בת ההקמה.

מרגע שאושרה הפרוגרמה התאורטית ונקבעו מסגרות התקציב, עוברים לשלב התכנון הפרטני וכאן מצטרפים:
יועץ אודיו וידאו, יועץ תאורה ותסריטאי, שבמקביל למעצב, מייצרים מפרטי תכניות ותסריטים אותן ניתן להוציא למכרזים לביצוע, כל זאת מתוך ידיעת מסגרות התקציב לכל סעיף ומהו זמן הביצוע הנדרש.

אז מה בכל זאת טוב במולטימדיה?

תצוגות אורקוליות ופעלולי מכניקה שונים תמיד היו חלק מתצוגות באתרי מורשת.  בשנות ה 90, ה"אורקולי" הפך לדיגיטלי, ואפשר שליטה ובקרה ממוחשבים על התצוגות – אמצעי הבקרה והתצוגה כונסו תחת המושג מולטימדיה. אך כאז כן היום, יש לזכור שמדובר בפלטפורמות תצוגה שמטרתן לשרת את התכנים ולהקל על התפעול. 
רק הבנה עמוקה של היתרונות והחסרונות בכל טכנולוגיה הינה תנאי לשימוש נכון, חכם ומאוזן תקציבית.
בין היתרונות שמאפשרות טכנולוגיות בקרה ותצוגה דיגיטליות: 
אינטראקטיביות, גמישות בניהול מיצגי מסלול לקהלים שונים, גמישות בשימוש בריבוי שפות, סנכרון מדויק של הקרנות עם מתקנים נעים, קלות ביכולת לעדכן תכנים ושינוי זמני תצוגה תוך כדי תפעול שוטף של האתר ועוד.

לדוגמה: משהחלטנו לספר סיפור לקהל בחלל מסוים ובזמן קצוב, הרי שסרט הוא כלי המולטימדיה המושלם לכך.  אך יש לזכור שסרט שנוצר נכון מבחינה קולנועית, חייב לשכנע, לרגש או לאתגר אותנו,  קודם כל בפני עצמו.
הוספת בוכנות נעות, "פליקרים" מהבהבים, עשן ופיצוצים לחלל ההקרנה, תמיד צריכה להישקל אל מול ניצול  אותו תקציב להשקעה בשיפור הסרט ו/או במימון חוזה שרות לאתר לשנים רבות קדימה.


לסיכום

הצלחה של אתר מורשת לא נמדדת רק בכלים עיצוביים ובנושאי התצוגה, אלא גם ביצירת תנאי קיימות לאתר: 
יצירת מינון הגיוני בין צוות התפעול, צוות ההדרכה, עלויות התפעול השוטף, תכנית שיווק ושמירה על יכולת להתעדכן ללא צורך בגיוסי הון נוספים.
כל מי שעוסק בהפעלה, שדרוג או הקמה של אתר מורשת צריך ללמוד משגיאות עבר שנעשו  ולהבין ממה הן נבעו.
צוות תכנון אידיאלי לאתר מורשת  צריך להיות בנוי כצוות מאוזן, שאוגד בתוכו את כל הידע הנדרש לצורך הכנת פרוגרמה שמטרתה טובת האתר ודאגה לקיומו העתידי.

רמי פיכמן